יום שישי, 9 באפריל 2010

כמה באמת שווה ראש, ומה זה בכלל הון אנושי

אחר צהריים של טרום מזגנים, סדנת מנהיגות לחניכי קורס מ"כים, ואני עדיין מנחה צעיר ונמרץ בבית הספר לפיתוח מנהיגות של צה"ל.
חבורת המפקדים, (בעוד שבועיים) אנשי גולני, צנחנים, גבעתי קורעים זה עשרים דקות לגזרים סוגיה פיקודית...
יאקי מסתכל על חבריו המתלהבים, מרים מעט יותר גבוה את קולו:" מה אתם מ@#$%ים את השכל כל כך הרבה?! המ"פ שלנו במסלול היה חותך החלטות כאלה בשניה, עשרים פעם ביום, בלי לחשוב בכלל. לא מבין למה צריך להתדיין על זה כל כך הרבה, זה הכל חושים ואינטואיציה".
מעט מבויישים נשענו החברה אחורה בכסאותיהם...
אני: "כמה זמן היה המ"פ שלך מ"פ לפני שקיבל את הפלוגה שלך?"
יאקי: "אנחנו היינו מחזור שני שלו"
אני: "ולפני זה, מה הוא עשה?"
יאקי: "היה סמך מ"פ, חצי שנה"
-:"ולפני זה?"
-: מ"מ, שנה וחצי"
-: "ולפני זה?"
-:"היה מ"כ מסלול, מחזור אחד והלך לבה"ד 1"
-:"אז... כמה שנים בעצם יצא למ"פ לשכם לתרגל את האינטואיציה שלו?"
יאקי-:"מאז שהיה בתול,,, אנא עארף?!"
אותה דמות (מ"פ במקרה זה) יכולה להיות באותה מידה איש מכירות, ראש צוות פיתוח, מנהל מחלקת ייצור או איש הנהלת חשבונות.
אותה 'אינטואיציה מבריקה' של המ"פ שלנו היא פרי למידה אינטנסיבית ומתמשכת בתחומים שלעולם לא נוכל למדוד ולהעריך ישירות ואשר לעולם יהיו סמויים אי שם מתחת לפני השטח. אלו הם עולמות של ידע אשר לדברי תיאורטיקנים 'איננו יודעים שאנחנו יודעים'.
זהו ידע פסיכולוגי – תובנות עמוקות לגבי הדינמיקה והתהליכים הפסיכולוגיים של האנשים מסביב, כצוות וכבודדים (לקוחות פנימיים, לקוחות חיצוניים).
זהו ידע על הארגון - הבה עמוקה את יעוד הארגון, לאן הוא באמת שואף לצמוח, מהם הערכים המושרשים שלו המכתיבים את ההחלטות שצריכות להתקבל מעשה יום יום בדברים לכאורה הכי קטנים, אך המשפיעים על כולם. מה 'נכון' ומה 'לא נכון' לעשות.
זהו ידע מערכתי – איך עושים מה, מה צריך לחבר למה ו'איפה צריך ללחוץ' על מנת שזה יעבוד הכי נכון, מתוך היכרות אינטימית עם כל הרכיבים המשפיעים והמושפעים במערכת.
זהו ידע חברתי – לא חשוב מה אתה מכיר, חשוב את מי אתה מכיר – ולא פחות מכך - הם מכירים אותך. היכרות אינטימית עם 'כללי הסדר החברתי' וכיצד לתפקד בתוכם בצורה המיטבית.

על פי תיאורטיקנים, מתוך 100% הידע שיש לבעלי תפקידים שהם במצב של שליטה בתפקידם, כ-40% ומטה, מבוסס על ידע נרכש פורמלית. 60% ומעלה זהו ידע שנרכש תוך כדי עבודה.
על מנת ללמוד את כל זה נדרשות לפחות שנתיים בתוך תפקיד.


לסיכום
כפי שאמר הנסיך הקטן, הדברים החשובים באמת, סמויים מן העין.
המטאפורות המקובלות לדימוי ידע הן של 'בור סוד', מיכל, ספריה, דיסק... כולם דימויים שגויים.
אלו דימויים שגויים בהיותם דימויים פאסיבים, סבילים. ידע הוא דינאמי, הוא גנרטיבי, אופיו 'לעבוד', לייצר ידע ואפשרויות חדשות. ידע הוא מנוע
שתי שאלות:
האחת: כיצד יוצרים מטפחים ומשמרים ביסיסי ידע שכאלה?
השניה: בהנחה שידע זה הוא חשוב ומחולל צמיחה, איך הופכים ידע סמוי זה לנחלת הכלל?

הנכם מוזמנים להגיב, להרשם ולהמשיך לעקוב:


הכותב הוא מנכ"ל צוות אופטימום, יועצים לפיתוח ארגוני.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה